המפרק האנושי הוא איבר דינמי שבו מתרחשת פעולת סיכוך מתמשכת לאורך שנים.
המפרק לא מורכב רק מהמשטחים הסחוסיים בשני צידי העצם אלא גם מהקפסולה שהינה המעטפת המקיפה את אזור המגע של שני צידי המפרק. בהסתכלות על המפרקים לאורך שנים ניתן להבחין כי עם השנים חל דלדול בכמות המטריקס או המשתית בעברית שזהו למעשה החומר שמרכיב את המשטח הסחוסי.
הטיפול במפרק פגוע יכול להתבסס על תוספי תזונה מגיני סחוס, טיפול תרופתי, חיזוק של שרירים סביב המפרק בטיפולי פיזיותרפיה או מכשור כדוגמת אפוס תרפיה וכן על זריקות אל תוך חלל המפרק.
הזריקה הנפוצה ביותר בשימוש הנה זריקת קורטיזון אשר מבוססת על הקורטיזון אשר למעשה מפחית את מידת הדלקת שבמפרק על ידי פעולה על מסלול יצירת המתווכים שיוצרים אותה.
הזריקה הנוספת בה נעשה שימוש לעיתים קרובות היא זריקה של חומצה היאלורונית אשר למעשה מהווה מעין נוזל סיכוך כמו שמן למפרק האנושי אשר לו תפריד מבחינת התכונות הריאולוגיות של החומר. קרי, הנטיה של החומר להתנהג כמו מעין ג׳ל גורמת להחלקה טובה יותר של המשטחים המפרקיים וכך להפחתת כאב ודלקת. יש מנגנון נוסף בו פועלת החומצה שנקראת גם זריקת כרבולת בגלל שבעבר יוצרו ההזרקות מכרבולות של תרנגולות וכך היו גם תגובות אלרגיות רבות לחומצה היאלורונית. כיום אני משתמש רק בחומרים שמקורם בחיידקים לצורך הטיפול בהזרקות חומצה היאלורונית למפרקים.
קיימת תיאוריה נוספת באשר לתפקידה של החומצה ההיאלורונית בזריקות למפרקים כטיפול בשחיקת סחוס והיא קשורה לתוצרי הפירוק של החומצה. קיימת סברה כי תוצרי הפירוק גורמים ליצירה של חומצה בכמות מוגברת בתאי הסינוביום שבשולי המפרק. זאת אומרת, שתאי הסחוס ״חשים״ בתוצרי הפירוק של החומצה ולמעשה מתייחסים לכך כאילו הרבה חומצה היאלורונית נהרסה ועתה יש מקום להחליפה ולייצר חומצה מחדש.
סוג נוסף של זריקות הן זריקה ביולוגית למפרק ובתוך כך מקובל לכלול הזרקות של PRP אשר משמעותה platelet rich plasma וכן זריקות שמוגדרות כautologous conditioned serum כדוגמת אורתוקין או אורטוקין כפי שנכתב לעיתים ואשר מייצגות את הדור החדש של טיפולים למפרק.
לא כל מפרק ראוי שיטופל בהזרקה ואני עושה כמיטב יכולתי כדי להעביר ולהבהיר למטופל את סיכויי ההצלחה של ההזרקה למפרק. בחירת הטיפול הנכון ובמיוחד תזמון הטיפול חשובים .
צוות המרפאה ואנוכי עומדים לרשותכם….
